1984 - בית הכנסת של היא...בית הכנסת של היאחזות הנח"ל והכנסת ספר התורה הראשון שנתרם על ידי מחנות מסד1984 - בית הכנסת של היאחזות הנח"ל והכנסת ספר התורה הראשון שנתרם על ידי מחנות מסדקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (18)
בית הכנסת הראשון מסומן בכחול. המבנה הפך ...
מיקום בית הכנסת של היאחזות הנח'ל (היום-ה...
בית הכנסת של היאחזות הנח"ל (היום - הצרכנ...
שמוליק עופר (משמאל) ויהודה זוסמן מצביעים...
המסוק מביא אח"מים לטקס הכנסת ספר התורה...
מובילים את ספר התורה בשירה ובריקודים...
ותנו כבוד לתורה...
מתחת לחופה
ותצאנה במחול
מימין: שלמה שולזינגר (עם ספר התורה של הי...
ביני שלו נושא דברים
ספר התורה מוכנס על ידי מיכל שולזינגר למש...
ספר התורה בביתו החדש
בני פרידמן עם ספר התורה החדש...
הזמנה לטקס באנגלית
תוכנית הטקס
הוצאות לטקס
דברים שנכתבו ונאמרו בטקס...
המניין בבית הכנסת הראשון היה משולב עם חברי גרעין הנח"ל של בוגרי עליית הנוער. בתפילה נשמעו נוסחים שונים: תימנים, פרסים, טוניסאים ואשכנזים. בימים הנוראים קיימנו את התפילות במבנה סמוך ששימש כחדר אוכל של היאחזות הנח"ל. תפילות הימים הנוראים בשנים הראשונות היו בנוסח אשכנז (סְפָרְד). בתפילות אלו השתתפו גם גרעיני הנח"ל, שרבים מהם היו יוצאי עדות המזרח. לימים, התקבע בישוב הנוהג לשיר את הפיוט "אל נורא עלילה" לפני תחילת תפילת נעילה.
בית הכנסת שכן אז בחדר שהיה חלק ממבנה הצרכניה של היום (בפינה הדרום מזרחית של אזור הקרוואנים) והוא שימש את גרעיני הנח"ל עד סתיו 1984, אז נחנך בית הכנסת שבכיכר המרכזית של הקרוואנים.
בני פרידמן נזכר שבשבתות היו מסדרים תורנות חופשות כדי לוודא שיישארו מספיק תושבים ביישוב כדי לקיים מניין. בימי חול, לא תמיד הצליחו להתפלל שחרית במניין שהתקיים בשש בבוקר.
גם ביני שלו זוכר שהיה קשה לאסוף מניין לתפילת שחרית שהתחילה ב-5:45 בבוקר כי היו רק 15 משפחות במקום. בשנה הראשונה הוא היה צריך להגיד קדיש על סבתא שלו, אבל בדיוק ב-6:10 נשמעו שתי צפירות מהמונית של פואד, שהגיע לאסוף את דורון בן משה לעבודתו ב"תעשיות רכב" שבנצרת עילית (היום - נוף הגליל) - והוא לא הצליח להגיד קדיש במניין כי המניין "התפרק" לו. יהודה גולדשטיין, באותו ראיון משותף עם ביני משנת 2018, מתאר מצב שבו מתוך 15 גברים שהתגוררו בישוב היו 2-3 קבוע במילואים, אחד שעבד במרכז, אחד בצבא (אלי שטרן), אחד ש"סתם לא אוהב לקום להתפלל במניין", ולכן היה קשה לארגן מניין לשחרית. לעיתים הצילו הנח"לאים את המצב כשהצטרפו לתפילה. בשבת היו מנהלים רשימות של הנשארים ואורחיהם כדי לוודא שיהיה מניין לתפילות השבת.
נחמיה כהן מספר שהיה לו הכבוד לכהן כגבאי הראשון בבית הכנסת הזה.
הכנסת ספר התורה:
נעם שודפסקי, ובנו - ביני שלו, פעלו לקבלת שני ספרי תורה ממחנות הנוער מסדבארצות הברית שהתפרקו. ביני מספר שכחניך במחנה מסד הוא פגש את יהודה גולדשטיין, וכך הוא (ביני) ומרים שלו הגיעו להושעיה. טקס הכנסת ספר התורה הראשון שהגיע ממחנות מסד בארה"ב התקיים ברחבה שבין בית הכנסת הראשון וחדר האוכל של היאחזות הנח"ל וביני ויהודה זוכרים שהוא היה מאוד מרגש.
האחים ד"ר שלמה שולזינגר (מייסד מחנות מסד) ומיכל שולזינגר, המופיעים בתמונה ושמם מונצח על מעיל ספר התורה, הם דודים של אביו של ביני. בשנת 1985 תנועת מחנות מסד תרמה ספר נוסף להושעיה.
מציג פריט: - מתוך 18
בית הכנסת הראשון מסומן בכחול. המבנה הפך לצרכניה בהמשך (צולם בשנת 1981)
קרא עוד
המניין בבית הכנסת הראשון היה משולב עם חברי גרעין הנח"ל של בוגרי עליית הנוער. בתפילה נשמעו נוסחים שונים: תימנים, פרסים, טוניסאים ואשכנזים. בימים הנוראים קיימנו את התפילות במבנה סמוך ששימש כחדר אוכל של היאחזות הנח"ל. תפילות הימים הנוראים בשנים הראשונות היו בנוסח אשכנז (סְפָרְד).
בתפילות אלו השתתפו גם גרעיני הנח"ל, שרבים מהם היו יוצאי עדות המזרח. לימים, התקבע בישוב הנוהג לשיר את הפיוט "אל נורא עלילה" לפני תחילת תפילת נעילה.
בית הכנסת שכן אז בחדר שהיה חלק ממבנה הצרכניה של היום (בפינה הדרום מזרחית של אזור הקרוואנים) והוא שימש את גרעיני הנח"ל עד סתיו 1984, אז נחנך בית הכנסת שבכיכר המרכזית של הקרוואנים.
בני פרידמן נזכר שבשבתות היו מסדרים תורנות חופשות כדי לוודא שיישארו מספיק תושבים ביישוב כדי לקיים מניין. בימי חול, לא תמיד הצליחו להתפלל שחרית במניין שהתקיים בשש בבוקר.
גם ביני שלו זוכר שהיה קשה לאסוף מניין לתפילת שחרית שהתחילה ב-5:45 בבוקר כי היו רק 15 משפחות במקום. בשנה הראשונה הוא היה צריך להגיד קדיש על סבתא שלו, אבל בדיוק ב-6:10 נשמעו שתי צפירות מהמונית של פואד, שהגיע לאסוף את דורון בן משה לעבודתו ב"תעשיות רכב" שבנצרת עילית (היום - נוף הגליל) - והוא לא הצליח להגיד קדיש במניין כי המניין "התפרק" לו. יהודה גולדשטיין, באותו ראיון משותף עם ביני משנת 2018, מתאר מצב שבו מתוך 15 גברים שהתגוררו בישוב היו 2-3 קבוע במילואים, אחד שעבד במרכז, אחד בצבא (אלי שטרן), אחד ש"סתם לא אוהב לקום להתפלל במניין", ולכן היה קשה לארגן מניין לשחרית. לעיתים הצילו הנח"לאים את המצב כשהצטרפו לתפילה. בשבת היו מנהלים רשימות של הנשארים ואורחיהם כדי לוודא שיהיה מניין לתפילות השבת.
נחמיה כהן מספר שהיה לו הכבוד לכהן כגבאי הראשון בבית הכנסת הזה.
הכנסת ספר התורה:
נעם שודפסקי, ובנו - ביני שלו, פעלו לקבלת שני ספרי תורה ממחנות הנוער מסד בארצות הברית שהתפרקו. ביני מספר שכחניך במחנה מסד הוא פגש את יהודה גולדשטיין, וכך הוא (ביני) ומרים שלו הגיעו להושעיה. טקס הכנסת ספר התורה הראשון שהגיע ממחנות מסד בארה"ב התקיים ברחבה שבין בית הכנסת הראשון וחדר האוכל של היאחזות הנח"ל וביני ויהודה זוכרים שהוא היה מאוד מרגש.
האחים ד"ר שלמה שולזינגר (מייסד מחנות מסד) ומיכל שולזינגר, המופיעים בתמונה ושמם מונצח על מעיל ספר התורה, הם דודים של אביו של ביני. בשנת 1985 תנועת מחנות מסד תרמה ספר נוסף להושעיה.