סיפורם של בני המושבים עלמה ודלתון, שהיו הראשונים שעלו להתיישבות בציפורי ב' - הושעיה, מתואר בכתבה המופיעה כאן. הרווקים התגוררו בשני המבנים הטרומיים הסמוכים למגרש הספורט הישן, ושני הזוגות התגוררו במבנים שממערב לצרכניה של היום.

אשר אלגלי מדלתון היה אז בן 24. רחל דמתי, אחותו של אשר, היא תושבת הושעיה, וכך גם שי דמתי - בנה. מנשה אלגלי, גם הוא תושב הושעיה, הוא בן דודו של אשר. בכתבה מוזכרים גם מרים ויוסף שלי ומנחם עמוס.

בשנת 2023, סיפר אשר אלגלי לידידיה לוטן, בשיחה טלפונית, שהוא זוכר לטובה את התקופה ההיא למרות האכזבה שחשו חברי הקבוצה עם עזיבתם את המקום לאחר 8 חודשים בלבד. הוא זוכר שדן מרגלית מעיתון הארץ בא לראיין אותו בדלתון לאחר שהם עזבו את ציפורי ב'. אשר מאשר שהם היו הראשונים שהגיעו לציפורי ב' ושהם עלו למקום מטעם איגוד המושבים של תנועת הפועל המזרחי שהבטיח להם, לבקשתם, שהם יוכלו לעסוק כאן בחקלאות. הוא זוכר שהם הקימו גדר ביטחון מסביב ל'ישוב'.

בשנת 2025, אשר סיפר לידידיה לוטן שהרווקים היו אוכלים את ארוחות הבוקר במגורים שלהם, ואילו את ארוחת הצהריים הם היו מבשלים ואוכלים במגורי המשפחות יחד עם שני הזוגות שגרו שם. הם עבדו במשקים חקלאיים במושב ציפורי וביודפת.

ראובן שפירא, שהתחיל לארגן את גרעין המשפחות, מספר שבפגישתו הראשונה עם אהרון ז'ק מאגוד המושבים של הסתדרות הפועל המזרחי, ז'ק מסר לו שעד לא מכבר התגוררו במקום 10 רווקים ושתי משפחות מהמושבים עלמה ודלתון. שתי המשפחות התגוררו בשני המבנים הטרומיים שממערב לצרכניה ואילו הרווקים התגוררו בשני המבנים הטרומיים הארוכים הסמוכים למגרש הספורט ששימשו אחר כך כתוכיה של אהרון ריין (וכיום-מחסן של דוד גיל וכחנות "אחותי" ועסקים אחרים). 
כפי שמצויין בכתבה המופיעה כאן הם לא הסתדרו במקום, ולכן עזבו אחרי מספר חודשים.