הגן הראשון בהושעיה שכן בשכונת הקרוואנים בשנים תשמ"ה-תשנ"ח (1985-1998). החל משנת תש"ס (2000) משמש המבנה כבית תמחוי.

התמונות של הילדים וצוות הגן צולמו בשנתו השנייה של גן חרובית, שהיה ממוקם בשכונת הקרוואנים - במבנה שהפך לימים לבית התמחוי. חגית גורודצקי היתה הגננת הראשונה בהושעיה, שהתחילה לעבוד בגן ב-1984, והסייעת היתה זהבה מנצרת עילית שהתחילה לעבוד כסייעת בגן הילדים בהושעיה בשנת 1985 והמשיכה לעבוד בתפקיד זה עד שנת 2016.

חגית מספרת שהיא פנתה למשה מיה וביקשה את עזרתו במציאת שם לגן החדש. משה הציע לקרוא לגן "גן חרובית" משום שבאיזור הושעיה גדלים עצי חרוב רבים. סיבה נוספת היתה שעשרת הקרוואנים הראשונים הגיעו מהיישוב חרובית שפונה מחבל ימית.

מידע נוסף על הקשר לעצי החרוב באזור (נכתב על ידי יהודה זוסמן): בתקופה העות'מנית נכרתו רבים מעצי החרוב שגדלו על ההר, והועברו לתחנת הרכבת בכפר יהושע. הזקנים הערבים בסביבה כינו את ההר הזה "ג'בל חרוב" שפירושו הר החרובים. עם העלייה ליישוב, הופתעו המשפחות הראשונות לגלות כי המבנים שקיבלו הם מבנים ישנים, אך העובדה כי מדובר בבתים מהיישוב חרובית שפונה בעקבות הסכם השלום עם מצרים (בשנת 1982) שימחה אותם כיוון שמדובר היה בהמשכיות של מפעל ההתיישבות בארץ ישראל. כך קיבל "הר החרובים" בתים מהיישוב חרובית.

ועוד כמה פרטים על גן הילדים: סימה שטיינמץ, שעבדה בשנים שלאחר מכן כגננת עם זהבה הסייעת במשך שנים רבות, מספרת שזהבה היתה דמות משמעותית מאוד בחיי היומיום בגן הילדים. היא עבדה בחריצות רבה, היתה לה יכולת להתחבר לילדים שהתקשו בגן והיא הצליחה גם להרגיע אותם. היא, כמו שאומרים, הגדילה ראש ולקחה יוזמה כשהיה צורך בכך.

סימה מספרת גם שדינה ענבר, תושבת הישוב, התנדבה בגן חרובית במשך שנים רבות כ"סבתא גן". היא הפעילה את הילדים בעבודות יצירה שונות ויחד איתם הפכה למציאות מעשית רעיונות רבים שהיא וסימה הגננת הגו. לדוגמא, היא בנתה יחד עם הילדים בית משחק ענק מקופסאות קרטון של חלב.