הושעיה - סיפור מקומי

חזרה
1981 - היאחזות הנח"ל - ... היאחזות הנח"ל - גרעין שלע"ד 1981 - היאחזות הנח"ל - גרעין שלע"ד קרא עוד

חזרה עריכה

פרטים (8)

מבנה המועדון בתקופת ההיאחזות (הצרכניה של...

מגורי בנות הנח"ל בתקופת ההיאחזות (היום -...

רגע לפני תחילת טקס חנוכת האנדרטה לזכרם ש...

טקס חנוכת האנדרטה לזכרם של קובי תירוש וג...

האנדרטה לזכרם של קובי תירוש וגרי מאיירס ...

טוראי

יעקב (קובי) תירוש

בן גנסיה ודב

נפל ביום י' בתמוז תשמ"א (12.07.1981)

בן 19 בנופלו

מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול

סיפור חייו

בן גנסיה ודב, נולד ביום ט' באב תשכ"ב (9.8.1962) בתל-אביב. יעקב היה בן זקונים במשפחתו. אחרי שהשלים את לימודיו בבית-ספר יסודי, הוא עבר לבית-הספר התיכון העירוני י"א. יעקב סיים 12 כיתות בבית-ספר אקסטרני. יעקב היה חובב מוסיקה. הוא ניגן על גיטרה חשמלית ואקוסטית, והקדיש שעות רבות לנגינה. לקראת גיוסו לצה"ל, קיווה יעקב שיוכל להתקבל לתזמורת צבאית. עם זאת, הוא נמנע מלעורר את הרושם שברצונו להתחמק משירות ביחידה קרבית.

בספטמבר 1980 התגייס יעקב לצה"ל, במסגרת גרעין נח"ל. הוא עבר אימוני טירונות, ונשלח לתעסוקה בביטחון שוטף בגבול הצפוני. כמחצית השנה שירת יעקב בקו הגבול, בהגנה על יישובי הצפון. לאחר מכן, הוא הצטרף לחבריו בגרעין הושעיה בגליל.

ביום י' בתמוז תשמ"א (12.7.1981), בהיותו בתפקיד ביחידתו, נפלט כדור מרובה של חייל אחר. יעקב נפגע בתאונה ונהרג. בן 19 שנים הוא היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב.

יעקב השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

במכתב תנחומים למשפחתו, כתב עליו מפקד יחידתו: "קובי היה חבר מרכזי בגרעין, פעיל, יוזם ומסור לגרעין ולמשק. מפקדיו וחבריו ציינו את קובי כחייל וכחבר למופת".

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

טוראי

גרי-אלן מאירס

בן איזבל וברנרד

נפל ביום כ"א בכסלו תשמ"ב (16.12.1981)

בן 20 בנופלו

מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי רעננה

סיפור חייו

בן איזבל וברנרד, נולד ביום י"ט בתשרי תשכ"ב (29.10.1961) ברודזיה. בעיר הולדתו סיים גרי בית-ספר יסודי ואף למד בבית-ספר תיכון. המשפחה עלתה ארצה בשנת תשל"ח וגרי סיים את חוק לימודיו בחוות הנוער בירושלים. בתקופת לימודיו הצטרף לגרעין נח"ל "שלעד", שהיה אמור לתגבר את קיבוץ גשר-הזיו.

גרי גויס לצה"ל במחצית ינואר 1980 והוצב עם חבריו לגרעין בנח"מ ובנח"ל. לאחר הטירונות שירת כחצי שנה במסגרת הגדוד, בביטחון שוטף בצפון הארץ, ואחרי כן הועבר להיאחזות הנח"ל "הושעיה". גרי היה דמות מרכזית בגרעין "שלעד" ומפקדיו וחבריו ציינו אותו כחייל מצטיין וכחבר למופת.

ביום כ"א בכסלו תשמ"ב (16.12.1981) נפל גרי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברעננה. השאיר הורים ואח.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

חברו דייב זוכר את גרי באהבה ועצב:
"יחד למדנו ב"חוות הנוער הציוני" בירושלים, שם הופעל פרויקט מיוחד ללמודי בגרות באנגלית לעולים אנגלו-סכסים. שנתיים למדנו שם יחד, גרנו באותו חדר, היו לנו חיים מענינים בחברת עולים חדשים וישראלים. גרי סיים שם את בחינות הבגרות וכל התקופה התבלט כבחור מיוחד, הוא היה האבא של הקבוצה האנגלו-סכסית, מצד אחד נמרץ ובעל טמפרמנט, מצד שני רגוע, סבלני חברותי. השגיו בספורט שימשו דוגמא לכולנו. גרי אהב את הארץ והתכוון להשאר בה. מאושר היה ששיחק בנבחרת הרוגבי של ישראל, מאושר היה בכל השג שיכול היה לתרום למדינה. כשהתגייסנו היינו ביחד גם בנח"ל. בשנת 1980 הלכנו לקבוץ גשר-הזיו, אחר כך עברנו קורס טירונות והמשכנו הלאה לסיורים בלבנון. היינו חיילים באותו בסיס באותו חדר. לבסוף גם יצאנו להאחזות הושעיה ליד נצרת עילית, שם חיינו כחצי שנה. משם יצא גרי, נפגע ונהרג. נותרו לו רק חודש אחד להשאר בהאחזות...
אותו יום הקפיצו אותו החבר'ה לגבול לעשות פאטרולים. אני עצמי הייתי בחופשת שישי-שבת וכשחזרתי נודע לי האסון שקרה...
לא יכולתי לעכל, אני עדיין לא מעכל... הוא יצא עם חיילים לסיור בג'יפ, היה עדיין חשוך בחוץ, היה בוקר מוקדם, הג'יפ נפל לואדי, מחץ את גרי למוות..."
שבועיים אחר-כך צריך היה גרי מאיירס להצטרף לקורס צנחנים, התכוון להמשיך בנח"ל מוצנח, השתוקק להיות צנחן - ולא זכה. לאחר מותו בחר דייב חברו ללכת ל"סיירת שקד."

הועתק מאתר "גלעד לזכרם" מטעם עיריית רעננה