חתונתם של אריה וסניורה פרידמן היתה הראשונה שנחגגה בהושעיה.

בשנת 2020, לבקשת ארכיון הושעיה, שלח אריה פרידמן - באמצעות חנה פרידמן, תמונות מהחתונה, לטובת העלאתן לסיפור מקומי הושעיה, כדי שהחתונה הראשונה שהתקיימה בישוב תתועד בספר דברי הושעיה... תמונות אלו התווספו לתמונות שביני שלו העביר לארכיון עוד קודם לכן.

אריה סיפר לחנה פרידמן – שהיא ובני היו משפחתו המאמצת בתקופת מגוריו בהושעיה (ולא... אין ביניהם קשרי משפחה ביולוגיים למרות שם המשפחה הזהה) – את הדברים הבאים:

"במסגרת שירותי הצבאי שירתי בהיאחזות הושעיה כחייל נח"ל בגרעין יה"ד. הגרעין הזה נקרא על שמו של לוחם צה"ל בשם יהושע הכהן דיאמנט ז"ל, שנפל על קידוש ה' במלחמת ששת הימים. יהושע נפגע במהלך הלחימה לשחרור ירושלים כשתרמיל מלא ברימוני יד שנשא על גבו התפוצץ.

מסיבת הנישואין שלי ושל סניורה התקיימה ב-ל' באב התשמ"ז, 25/08/1987, (בזמן שאריה התגורר בישוב לאחר סיום שירותו הצבאי [הערת הארכיון]). רבים מתושבי הישוב הצעיר, בהובלתם של המשפחות המאמצות – חנה ובני פרידמן ודורית ואלי שטרן – נתנו, סייעו בתכנון, ותרמו רבות לקיומה של החתונה שלא היתה אפשרית ללא עזרה זו. החתונה נחגגה באולם חדר האוכל של אכסניית מצפור.

כיום, אנחנו גרים במצפה רמון מאז שנת 1994, אבל נשארנו בקשר חם ואוהב עם המשפחות המאמצות ועם עוד כמה מהמשפחות הוותיקות בהושעיה עד היום – הן עבורנו כמו משפחה ממש. חנה ובני פרידמן היו המשפחה המאמצת הראשונה שלי, ובזמן שהם היו בשליחות בחו"ל החליפה אותם משפחת שטרן, וכך נוצר הקשר המיוחד הזה, שכלל שמחות, אבל לצערנו – גם אבלות. משפחת פרידמן מלווה אותי כרווק, ובהמשך – כזוג נשוי, בכל שלב בחיי היום יום שלי. הם מעורבים בדברים קטנים כגדולים. אני בטוח שאפילו ההורים הביולוגיים שלי לא היו דואגים לי כך – הדאגה שלהם היא גם נפשית וגם כלכלית. הם בשבילנו כמו הורים לכל דבר – אנחנו ממש זכינו בהם ובמשפחתנו השנייה, וכך אנחנו ממשיכים הלאה בכל התנופה."