מבנה המקווה ממוקם בין חלקו הצפון מערבי של אזור הקרוואנים לבין קצהו המזרחי של שלב א', מול מעון היום של הגיל הרך. בנייתו הסתיימה בינואר 1986 והוא מבנה הקבע הראשון שהוקם בהושעיה.

בראיון שנערך עימה, בשנת 2018, מספרת חגית בן משה שכשהמשפחות הראשונות עלו להושעיה (בשנים 1983-1984) לא היה מקווה בישוב והנשים נאלצו לנסוע בשעות הערב, אחרי שהשכיבו את הילדים לישון, למקוואות בישובים שכנים - לנצרת עילית (היום - נוף הגליל), לקיבוץ לביא, לקיבוץ בית רימון, ואפילו לחיפה. הנסיעה הייתה ארוכה כי הגישה ליישוב הייתה ממושב ציפורי, וזה לא היה פשוט לאישה לנסוע בכבישים האלו לבד בלילה. לאחר שהמקווה הוקם, תושבות הישוב המשיכו לנסוע לישובים אחרים עד שנאגרה כמות מספיקה של מי גשם (כמחוייב בהלכה היהודית) למילוי המקווה עצמו. עם תחילת פעילותו של המקווה, חגית עבדה כבלנית ועסקה בעיקר בנקיון המקום, ודורון - בעלה, התנדב לתחזק את המבנה ואת המכונות. הבלנית קיבלה שכר מהמועצה הדתית של עמק יזרעאל. מאחר ומפגשים בדרך למקווה היו גורמים למבוכה, הנשים הטובלות היו הולכות בדרך כלל  עם חברה, והיו חוששות מפגישה מקרית עם אחרים בדרך כי לא היו עצים ושיחים שיסתירו אותן בדרכן למקווה. היו שהשאירו במקווה את המגבת והבגדים בבוקר כדי שלא יראו אותן הולכות בערב עם שקית וינחשו שהן הולכות לטבול. לאחר מספר שנים, שי לביא הביא שתילים של שיחים ועצים שנשתלו סמוך למקווה ותרמו לדיסקרטיות של המשתמשות במקווה.

באותו ראיון, מספר ביני שלו שדוד שלו, שהיה קשור למרכז הארצי לטהרת המשפחה, הקצה סכום כסף לסיוע בבניית המקווה בישוב. ביני הכניס את דורון בן משה (איש הביצוע) ואת שמוליק עופר (איש התכנון) לתמונה והם נפגשו עם יהושע לוי מהמרכז הארצי לטהרת המשפחה. בפגישה זו נקבע גם המיקום המדוייק של המבנה. ביני מספר שהוא התפוצץ מצחוק כשיהושע ודורון מדדו את גודל המבנה בצעדים, ללא סרט מדידה.

באותו ראיון, אומר שמוליק עופר שהוא מוצא סמליות בהקמת המקווה כמבנה הקבע הראשון בישוב שזה עתה נוסד כי מקווה מסמל טהרה וחיים חדשים. המיקום של המקווה נקבע לאחר שהתב"ע של הישוב כבר תוכננה ולא ניתן היה לקבל היתר בנייה לתחום התב"ע, ולכן המקווה מוקם בין הישוב הזמני לישוב הקבע. מיקום המקווה מחוץ לתחום הבתים התאים לדיסקרטיות הנדרשת מאופיו של המקום. מספר תוכניות נבחנו ע"י דורון בן משה, שמוליק עופר וביני שלו והם גם נסעו לראות מקוואות בישובים אחרים. דורון בן משה טיפל בכל הנושאים הטכניים במהלך התכנון והבנייה וגם בהתקנת ותפעול המכונות. במקווה יש גם פינה לטבילת כלים שזכתה לשימוש מסיבי בשנים הראשונות. בין השנים 1986-2018 המקווה עבר פעמיים תהליך של שיפוצים ונבדקה גם האפשרות להקים מקווה חדש במרכז הישוב, ליד מבנה המזכירות, אך היא לא מומשה בגלל מחסור בתקציב. הכוונה היתה שאם ייבנה מקווה חדש, המקווה הראשון ישמש את הגברים. שמוליק נזכר בחיוך שפעם הגיע מכתב עבור הבלנית של הושעיה, ומישהו תהה מי זו "הכלנית" של הושעיה.