אייל מסיים בתוך כחודש את שירותו הציבורי כראש המועצה האזורית עמק יזרעאל.
אייל שרת את תושבי עמק יזרעאל כעשרים וארבע שנים – מתוכם 7 שנים כסגן וממלא מקום ר' מועצה ו-17 שנה כראש המועצה.
טיפלת בנו, קמת בבוקר והלכת לישון בערב, פועל ועוסק בפיתוח ובקידום יישובים ומפעלים בעמק. ביכולתי לומר זאת גם מעדות אישית – הכרתי אותך עוד בהיותך סגן ראש מועצה עת כהנתי כנציג הושעיה במליאת המועצה ובהנהלתה.
אנו, תושבי הושעיה, זכינו לשותפות של המועצה בראשותך במפעלים ייחודיים שלנו, בנוסף על הטיפול השוטף בתושב, מהגיל הרך ועד גיל זקנה.
היית שותף חשוב וקדמת יחד איתנו מספר רב של פרויקטים ויוזמות בהושעיה ואמנה רק את העיקריים שבהם:
הקמה של אולם הספורט בהושעיה, הוספת אגף נוסף לבית הספר נתיב, הקמה של בית הכנסת ומבנה דו תכליתי שמחת אורן, הקמת בית האמנויות ע"ש בלימי, שדרוג הכביש לציפורי אשר מאפשר חיבור בין הישובים ודרך בטחון נוספת בעת הצורך, קידום פרויקט בית לחיים בהושעיה והשתתפות בהתקנת מערכת מצלמות אבטחה היקפית בהושעיה אשר שמשו את הישוב בצורה יוצאת דופן בארבעת החודשים האחרונים. לאחרונה אישרת תקציב להקמת מגרש מיני פיץ' במתחם הנוער בהושעיה.
חשוב גם לציין את השותפות הפעילה של המועצה בראשותך בהרחבות שלבים ה,ו, ז, ו-ח שנעשו בהושעיה ב-20 שנים האחרונות, את מאמציך לקדם תכנית להקמת הושעיה ב' ולאחרונה גם את תמיכתך האישית והתקציבית בקידום חוק ועדות קבלה שאושר לפני כחצי שנה בכנסת.
בסוף דברי אני מבקש להדגיש את היחס האישי והדאגה שהפגנת לתושבים בהושעיה עת פנו אליך בשל מצוקה או צורך כלשהוא – גם אם לא יכולת להענות תמיד לכל בקשה. בהמשך לכך, במלחמה הנוכחית טרחת להתקשר באופן אישי לכל אחד מפצועי הישוב ולהתעניין בשלומם.
מאחל לך, בשמי ובשם תושבי הושעיה, הצלחה רבה בהמשך דרכך. אני מקווה ומניח שתמשיך לפעול בעת הצורך עבור תושבי העמק ובמקביל מאחל שתוכל מעתה לבלות זמן רב יותר עם משפחתך וחבריך ולפעול בתחומי עניין מגוונים – להנאתך.

רמי בר-און – יו"ר הנהלת הושעיה.

ערב טוב וברוכים הבאים,


תודה לאייל בצר, שהגיע גם הוא, להודות לצוותים ששמרו על הגזרה הצפונית במועצה.
נכון, המערכה והמלאכה טרם הושלמו, אבל מי אמר שתודה אומרים רק בסוף?
אנחנו מרשות לעצמנו לנצל את ההזדמנות ולהודות בשם תושבי הישוב.
תודה! לכל אחת ואחד מכם וגם לאלה שנטלו חלק במאמצים בארבעת החודשים האחרונים ולא הגיעו הערב.
ההתגייסות הייתה מהירה, יצירתית, מלאה ומעוררת השראה.
המצב המאתגר תפס את כולם בהפתעה ומה שמאפיין את הישוב בשוטף- ריבוי משרתים בכוחות הביטחון- הביא למצב שרוב אלה שהובילו את הביטחון עד ה-6.10 לא היו כאן כדי לסייע והיה צריך להירתם למגוון משימות.
כאמור, זה היה מיידי.
אנחנו כאן שימשנו כתומכות הלחימה שלכם בגאווה ובהתגייסות מלאה.
לשמחתנו נעשו לא מעט צעדים לפני פרוץ המלחמה- נרכש ציוד ונקבעו נהלי עבודה בוועדות. כל אלה היוו תשתית חשובה, אבל היא לא הייתה מספיקה בלעדיכם.
לא נפרט את כל הפעולות ותחומי הביטחון והחירום שנגעתם בהם, מניחות שאנשי הביטחון יעשו זאת מדויק יותר. יחד עם זאת הפעילות היתה מגוונת, היו ימי שרב סתוויים והיו ימים סוערים, רטובים וקרים.
אנו חושבות שהנוכחות כאן של נשים וגברים בהיבט של ביטחון אומרת הכל.
נכון, היו ותמיד יהיו טענות שאולי הגזמנו, אולי נסחפנו.. "הסורים לא על הגדר"... ועוד.
במבחן התוצאה- משפחות הישוב יכלו לישון קצת יותר טוב בלילה וזה המון!
חוסן קהילתי הוא מונח רחב, אבל יצקתם למונח תוכן, משמעות ובעיקר מוחשיות.
בנימה אישית, שתינו מתגוררות בישובים מאותגרים גם הם ברמה הביטחונית ושניהם שייכים לאותו עמק. אבל הלכנו הביתה, זמינות, פועלות ונותנות מענה לכל דבר אפשרי, ובעיקר רגועות בידיעה שיש כאן, בהושעיה על מי לסמוך.
הזכרנו בראשית הדברים את היותנו הישוב הצפוני במועצה. אנחנו בהחלט יכולים גם להסתכל על עצמנו כמורי דרך בתחומים רבים, במיוחד בתחום המוכנות לחירום והרבה מאוד מזה, הודות לכם.
שוב תודה אישית, מקוות שהמצב יאפשר לכם בקרוב להוריד את הרגל מהגז! לבטח תוכלו בסוף המערכה להתרווח לאחור ולהביט בגאווה ובסיפוק על כל מה שעשיתם לטובת תושבי הושעיה.
תודה !